אנדומטריוזיס

כאשר יש הפרעות בתפקוד הגוף נוצרות בעיות העשויות להיות בעלות השפעה משמעותית. אפילו על העתיד הרחוק כגון פיריון.

אנדמטריוזיס מחלה עם השלכות

אנדומטריוזיס הינה מחלה גינקולוגית אשר פוגעת בתפקוד הרחם כאשר תאי רירית הרחם נודדים אל מחוץ לרחם. ומתמקמים באזורים שונים בגוף. אנדומריוזיס הינה מחלה שתסמיניה הם כאבי בטן עזים בעיקר בימי הווסת והביוץ. כאשר עוצמת הכאב משתנה מאשה לאישה. אך הכאבים מתפרצים בכל מקום בהם נמצאים תאי רירית הרחם. אשר בדרך כלל ממוקמים באזור איברי הרחם או באזורים הקרובים לרחם כמו דרכי השתן.  אך ניתן למצוא אותם לעיתים נדירות כשהם מתמקמים באזור המוח והריאות. הסיבוך השכיח ביותר של אנדמטריוזיס הינה אי פיריון בעקבות הצטלקות הרחם.

טיפול להקלה

מחלת האנדומטריוזיס הינה מחלה כרונית שהטיפול בה לא מונע אותה אלא מקל עליה ומונע את החמרתה. הטיפולים בה מתחלקים למספר סוגים. טיפולים הורמונליים, טיפולים כירורגיים וטיפולים תרופתיים. בטיפולים ההורמונליים מנסים לדמות בעזרת הפרוגסטרון את המצב ההורמונלי של האישה בזמן ההיריון, כך אין ביוץ ואין ווסת ונמנע הסבל של התפתחות רירית הרחם. גם מתן הורמונים גבריים עשויים להיטיב עם מצב המחלה אבל טיפול זה הוא זמני בשל תופעות הלוואי הקשות שלו. כך שמאפשרים אותו רק למשך שישה חודשים.

כירורגיה גניקולוגית

הטיפול הכירורגי נערך במסגרת כירורגיה גניקולוגית כאשר בעזרת הלפרוסקופיה. צורבים את התאים הנודדים או כורתים אותם גם כך ניתן להפריד הידבקויות הנובעות מנגעי האנדומטריוזיס. טיפול זה עשוי להקל מאוד על המחלה וכך גם להקל על הכאב העצום הנגרם בעקבותייה.

טיפולים להקלה

הטיפולים התרופתיים הינם נוגדי דלקת בשל המאפיינים המשותפים לנגע האנדומטריוזיס ולדלקת וכן משככי כאבים שונים העשויים להקל לפחות בשלב ההתחלתי של המחלה. הטיפול במחלה נחקר בתקווה לגלות מזור למחלה ובכך לרפא אותה באופן מוחלט. יש נשים המדווחות על הקלה כאשר הן משנות את תזונתן אבל טיפול זה לא מקל רק על חלק מהחולות. המחלה לא מקצרת את החיים אך משפיעה באופן ישיר על איכותם, כאשר היא מלווה בכאבים עזים הנמשכים זמן רב. החולות לא יכולות להמשיך בעבודתן וברצף החיים.

לסיכום מחלת אנדומטריוזיס

הינה מחלה הפוגעת בתפקוד הרחם הגורמת לאיכות חיים ירודה בעיקר בשל הכאבים הנלווים לה ההשלכות שלה הינם לא אחת בהצטלקות הרחם הפוגעת בפריון, מחלה זו נמצאת בשלבי מחקר ולכן היא נחשבת למחלה כרונית שהטיפול בה הוא להקלה אך לא מתאים לריפויה ומיגורה.